<h1>האשכול — דפוס י-ם, הלכ' חולין</h1>
<h2>דף ג.</h2>
הכל שוחטין ושחיטתן כשרה וכו'. רובא דרבואתא קבעו הלכה דרוב מצויין אצל שחיטה מומחין הן, ומי שמוצא גדיין ותרנגולין שחוטין ואינו מוצאן באשפה אע"פ שאינו יודע מי ששחטן, אי הוה גמיר הלכות שחיטה אי לא, מותרין דרוב מצויין אצל שחיטה מומחין הם. ורב חננאל ז"ל מחמיר כרבינא [ג' ע"ב] דהוא בתרא דבעי' לידע אם הוא מומחה או לא. ושחיטה כשרה בנשים [זבחים ל"א ע"ב] ועבדים שהוטבלו לשם עבדות שחייבין במצות כנשים ואפילו בקדשים וכ"ש בחולין. ושחיטת כותי אסורה [ו' ע"א], שהרי עשאום גוים גמורים לשחיטה ויין נסך וליתן רשות ולבטל רשות.
